נתרן הוא יסוד כימי המשויך למשפחת המתכות. בתזונה שלנו הוא נמצא בעיקר במלח (מלח הוא תרכובת של נתרן וכלור), כשמצד אחד יש לו תפקיד חשוב בגופנו – אך מאידך, עודף נתרן בגוף מזיק לו בצורה משמעותית ועל כן במקרים רבים מומלץ לעבור לתפריט דיאטה דל נתרן.
לכמות סבירה של נתרן, כאמור, חשיבות רבה: הנתרן משמש לצד האשלגן בבקרת מאזן המים בגופנו, דואג כי הלב יפעם בקצב תקין, מאזן חומצה ובסיס, מווסת את הנוזלים בגוף (כלומר דואג שיהיו בנפח תקין) ודואג כי מערכת העצבים תפעל כהלכה (הוא זה שמאפשר הולכת אותות במערכת העצבים).
רוב הרופאים, וכך כל דיאטנית איתה תתייעצו, ממליצים על לא יותר מ- 1,500 מ"ג נתרן ביום. הבעיה היא שבכל כפית מלח יש לא פחות מ- 2,300 מ"ג נתרן, ובכלל, מזונות רבים – ובפרט החטיפים והמזונות המעובדים – מכילים כמויות נתרן אדירות, ואלה מסכנות את בריאותנו, ועל כן מומלץ לעבור לדיאטה דלה בנתרן.
שורה ארוכה של מחקרים מצאה קשר הדוק בין עודף נתרן בדיאטה (וכתוצאה מכך גם בגוף, כמובן) לבין יתר לחץ דם, מחלות לב, אבנים בכליות ואוסטאופורוזיס. למרבה הצער, גם ההוכחות הרבות לא פוקחות את עיני רובנו ומניעות אותנו לעבור לתפריט דיאטה דל נתרן. כתוצאה מכך, גם ילדינו סובלים מתזונה לקויה ורוויה בנתרן מזיק.
אם לאדם מבוגר כמות הנתרן המומלצת במסגרת דיאטה זו או אחרת היא 1,500 מ"ג ביום, לכל היותר, הרי שילדים, שמשקל גופם באופן טבעי נמוך יותר, כדאי להקפיד על תפריט דיאטה שאין בו יותר מ- 1,200 מ"ג נתרן ביום (ולפעוטות עד גיל 3 אפילו פחות מ- 1,000 מ"ג נתרן ביום).
עודף נתרן בגוף הילד, בשל היעדר הרגלי תזונה נכונה ובשל אי הקפדה על דיאטה בריאה, מסוכן במיוחד: הוא מגדיל משמעותית את הסיכוי ללקות ביתר לחץ דם בגיל מבוגר, ולמעשה תפריט דיאטה שכולל יותר מדי נתרן משפיע על לחץ הדם לרעה כבר בגיל צעיר. בנוסף, עודף נתרן יוצר עומס יתר על הכליות ופוגע בתפקודן גם אצל ילדים, ובעיקר ישנה סכנה כי הילדים יתרגלו לצרוך מזונות עתירי נתרן ויתקשו עד מאוד לאמץ בבגרותם תפריט דיאטה דל נתרן.
על פי שורה ארוכה של מחקרים וסקרים, רובנו ככולנו צורכים יותר מדי נתרן. כשקוראים, למשל, את התווית שעל שקית תפוצ'יפס קטנה (50 גרם) ורואים כי היא מכילה 275 מ"ג נתרן, ויודעים כי הנתרן נמצא במאכלים רבים, כולל כאלה בלתי צפויים, אפשר להבין מדוע אנחנו צורכים יותר מדי נתרן – ומדוע תפריט דיאטה דל נתרן הוא הכרחי לכל מי שרוצה לשמור על גופו.
כאמור, נתרן נמצא, ובשפע, במאכלים רבים ולא רק במלח: שקדי מרק, קטשופ, מאכלים מעובדים ומשומרים, דגני בוקר (לא כולם אבל רבים), לחם (כולל מדגנים מלאים!) וכמובן כל החטיפים הרבים שמציפים אותנו מכל עבר.
על מנת להרכיב תפריט דיאטה דל נתרן חשוב מאוד לקרוא היטב את התוויות של כל המאכלים שאנחנו אוכלים, ולדעת בדיוק כמה נתרן יש בכל אחד ואחד מהם. כמובן שדיאטה המבוססת על קטניות, פירות וירקות, ועל מאכלים שלא מוסיפים להם מלח אלא קורט בלבד (וקורט באמת, לא בכאילו), תשפר מאוד את מצב בריאותנו. כמובן שמומלץ לוותר על מלח בכלל לטובת תבלינים בריאים יותר: זעתר, פפריקה, קינמון, לימון, שומשום ואחרים.
הקפדה על תפריט דיאטה דל נתרן תוביל בסופו של דבר גם להרזיה, ואפילו הרזיה נכונה, שכן תפריט דיאטה שכזה פשוט אינו כולל מאכלים משמינים ומיותרים – סיבה נוספת לדיאטה דלה בנתרן.